קסנדרה, חלומה של

הנחת חייל בקולנוע מאפשרת לי מידה מסוימת של רשלנות בבחירת סרטים. אני מרשה לעצמי להכנס ביודעין לסרט בינוני כאשר זה מתוערף בעשרים ושישה שקלים, על אחת כמה וכמה באולמות מטופחים. סרט משמים פירושו צ'יוז בכוך חשוך, ממוזג ומפנק. אמש, נאמנה לאותו קוד, נכנסתי ל"חלומה של קסנדרה". העלילה הסטטית נמנמה עליי את דעתי והתכוונתי לפרוש, אך הטמפרטורה המקפיאה הטריחה אותי בין תנוחות מכווצות. סינמה סיטי כפרו בהסכם דומם ויפה, כמו בייבוש החולה. בסופו של דבר הצלחתי לישון ברובו המוחלט של הסרט ובתזמון מצער התעוררתי רבע שעה לפני סופו, מספיק כדי להבין שלא הפסדתי כלום. יתר האולם התעורר בערך חצי דקה אחרי שכתוביות הסיום עלו. נחת: בדרך חזרה גיליתי שהדיסק השני של אינטרפול נחמד הרבה יותר משחשבתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: