רוחבי, הכי רוחבי

בשמונת החודשים האחרונים (מתוכם שבעה חודשים ועשרים ושמונה ימים של זמן אוויר) אני מתנדבת בארגון "בזכותם". היום, לאחר שלוש השתלמויות הסמכה מרתקות למדי, הגעתי לפגישה האקטיבית הראשונה. זוג נעים קיבל אותי בלא רמז למשקעי השואה מהם התריעה העובדת הסוציאלית בתקופתה. למעשה, המוטיב הטראגי בגינו התכנסנו לא נזכר במנעד השיחה למעט הפצרות חוזרות ונשנות לשתות מים. היה סטריאוטיפי.

אוף-טופיק: ביום האירופאי ביותר בצ'כיה אלירן סיפר לי שאביו מתכוון להתמסר לדיג כשיצא לפנסיה. אחר כך קנינו פירות בתחנת הרכבת. היה מתוסרט.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: