לקראת הדרבי

מתיש לעקוב אחר אכזבותיי מהפועל תל אביב. ברצף אסוציאטיבי: הטרפוד האווילי לאדיבותו של לב לבייב; ההחמצה הנואשת ברבע גמר גביע אופ"א; הפרידה המכוערת מדרור קשטן (גם אם איני רואה לו שום יראה מיתולוגית); רדיפת התיקו המחליאה והלוזריות הסטטית. למעט עונת הדאבל הנושנה, אהדת הכורסה התמימה השתבשה לכדי סבך מזוכיסטי משונה. קשה לומר שאשמח אם הפועל יפסידו מחר, אך ההלם מניצחון בהחלט יכריע את השמחה. אינדוקציה, למען הסר ספק, לא חלה על יתר הליגה. לבי ישבר באם בית"ר תזכה באליפות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: