Archive for the ‘אוכל’ Category

ורטיגו פריפריות

25 בינואר 2009

לפני שבוע אלירן איתר פאב שמגיש את הבירה הנהדרת ששתינו בצ'כיה. לנסיעה התווסף נדבך אקזוטי כשגילינו שנאלץ להדרים עד לרחובות כדי להגיע אליו. אמפירית, בסופי שבוע נדמה שערי הפריפריה מן המעלה הראשונה (כלומר ממוקמות במרחק מקסימלי של חצי שעת נסיעה מתל אביב) ננטשו בניינטיז. קשה להבחין בשלטי הנאון המגושמים ובתוכנם המיקרו-בורגני בימי חול, אך הקרתנות מהדהדת ברחובות מרוקנים. לאורך השדרה שהובילה אותנו לפאב, כל חלונות הראווה ותחנות האוטובוס הכריעו את מצב רוחי לכדי אווירת רפאים מהסוג שנשחק בסרטי אימה זולים.

הארומה המיסטית התממשה כשסטיתי מתוכנית הבירה הצ'כית לפי עצתה של המלצרית. אני מחבבת מלצריות כפי שאני לועגת לפטריות וגינאליות- מרחוק. טיפים שמנמנים הם קינוח מוצלח לערב סביר, אך הענות להמלצות הן חריגה אל מעבר להרי החושך של היושרה המקצועית. בן דודי, שמלצר את דרכו אל שימוש תדיר בקריסטל, השביע אותי שלא לבטוח בכוונותיהם של מלצרים. כולם, כך הוא אומר, יתחנחנו לניפוח החשבון שמנפח, בהתאם לסכום ולמוסכמות, את הטיפ. ועדיין, שגיון הת'רילר עימת אותי מול גביע של בירה עטירת אלכוהול. הטעם עוד נסבל, אבל ההקאה והצמרמורות היו פרוזאים הרבה פחות ממה שהורגלתי לחשוב.

נראה לי ששמעתי פלאק

12 בינואר 2009

היום אכלתי בסושיה שניגנה להיטי קריוקי ברצף. אני תוהה אם פלאש היה יוצר קרע ברצף הזמן-חלל.

שווארמה הנטר

29 בדצמבר 2008

ידעתי שזה יגיע. משהו בתווי הסקובוס של שרי אריסון הסגיר את היום בו החשדנות כלפיה תתממש: דוכן השווארמה הטוב ביותר שאני מכירה נסגר (יחד עם שתי החנויות הסמוכות לו) כדי לשמש פונדקאי לעוד סניף של בנק הפועלים. נוסף על האכזבה הקולנרית, ליבי נחמץ גם סנטימנטלית: השווארמיה-לשעבר נמצאת במרחק שלוש דקות הליכה מהבית שלי. איני יודעת כמה ברי-מזל זכו להתענג על שווארמה שנענתה הן לאיכות והן לזמינות. מנסיוני מדובר בנכס מוראלי בלתי מתכלה. לא אתפלא אם מחירי הדירות צנחו לאות סולידריות. למעשה, הטעם הוא גורם משני כשמדובר במזון המושתת, שיווקית ומעשית, על טהרת הספונטניות. וכדי להדגיש את חומרת האבדה- השווארמה השניה באזור מוגשת בצלחות מרחק ארבעים קילומטרים מהבית.

חטטנות ביקורתית/ פיקניק עם חברים דרום-אמריקאים של אבא

27 בדצמבר 2008

"הו הו, זו קציצה ביד שלך?"
-"כן".

//

אני מניחה שרובם עוד לא התערה בדקויות התרגום.

סוציולוגיה אמפירית

26 בדצמבר 2008

קשה לי לבטוח באנשים שלא אוהבים שוקולד מריר.

(סופר-חשוב).

מבזק פרודיאני

24 בדצמבר 2008

הלילה, בפעם השלישית השבוע, חלמתי שאני מתקלחת בצ'ילי מתוק.

Better Luck Next Time

18 בדצמבר 2008

דבר לא מחוויר את קיקיוניות הקיום כמו תבשיל שכשל. הפעם: חומוס חמוץ תוצרת בית ותערובת תפלה של בשר, בצל וצנוברים. טיפ למתנסי המטבח: הקפדה על כמויות היא 80% מהעבודה.

טרמינולוגיה עירונית

7 בספטמבר 2008

בר מצווה (עפ"י מאור): ערבוב שאריות מזון לכדי עיסת גועל נפש. המושג נתבע/ הושאל מתוך ההנחה שמי שלא צרף פילה סלמון לקוקה-קולה וממרח חצילים (הצעת הגשה) בבר מצווה, ככל הנראה לא נועד לעונג האסור. אני חושבת שנאפיס היא המארחת האידאלית לתחביב האצילי. האוכל כל-כך מחורבן וזול שכל ערך מוסף שלילי (חזירות שפע, בזבוז ושאר מלעיזים) בטל בשישים.

הכותרת: נגזרת או מחווה ל-Urban Dictionary.

באק טו בלאק

29 באוגוסט 2008

רשת מסעדות, קוסמופוליטית ומדוקדקת ככל שתהיה, היא רק פונדקאית לאווירה המקומית. אתמול, אחרי ביקור ראשון בסניף החדש של הבלאק, נחמצתי על השחתת האפיל הקודר של המקום. מעמדת הדי. ג'יי. המעוצבת בקעו מיקסים זולים ולהיטי ספינינג; מסכי הפלזמה הקרירים הקרינו תכניות אוכל סטריליות במקום קליפים ביזארים. אפילו המלצריות, שביתר הסניפים מצטיינות בחובבנותן, הגישו במקצועיות תמציתית.

השירות הזכיר לי קוריוז מביקורי הראשון בבלאק הרצליה: לאחר שעתיים וחצי של יחס עקלתוני-אך-אדיב יצאנו לכיוון המכונית והרהרנו באפשרות שכרטיס הביקור של המסעדה משבש את תפקודה של המלצרית, פרפרזה לקלפי הכובען המטורף בבאטמן. כשחיפשתי תמונה להמחשה מצאתי גלריית רשעים מתוקה בפליקר.

עוד סעיף גסטרונומי

6 באוגוסט 2008

השניצל התפל ביותר שטעמתי אי-פעם התיימר להאחז במטבח היפני. זה קרה בשינטו עזריאלי, מעט אחרי שהוצבתי בקריה (יענטו, מרץ-אפריל 07). השניצל היפני מורכב מרצועות מדוייקות של חזה עוף מטוגן בפירורי לחם סטריליים. התוספות, אורז בינוני ומנת נודלס שמאתגרת את המושג ג'אנק, לא הבריקו גם כן. כדי שכספי לא יגנז לשווא ארזתי את השממה לתה, שסרבה אחרי כמה רחרוחים. תכלס, אם המלצרית הייתה מגלה נכונות להתחנחן סביר להניח שלא הייתי נוטרת כך. ולא שאני מצפה לחום הביתי של נאפיס חולון, אבל גם לא לנשיפות רטן כשאני מתלבטת בשתיה (שדווקא הייתה סבבה).