Archive for the ‘אלירן ר.’ Category

אדיוס

21 בפברואר 2009

אחרי חמש שנים של קשר לא בריא, לא מתגמל ולא פוטוגני, אלירן זנח את חברתו החולדה לענייניה (דהיינו בנות). למרות ההפצרות לפרוע את כל העוולות שנצברו במהלך הקשר בניהם כפרידה מכוערת, אלירן התעקש לעזוב בנימה חיובית. בין היתר הצענו את הסמסים "אנחנו נפרדים. כשתשמעי את הטלפון לא מצלצל זה יהיה אני, לא מתקשר", "שיהיה בהצלחה בשירות קבע" ו-"השארתי זריקת פנצילין מתחת לכרית".

רגעי מחץ בחיי

29 בינואר 2009

(החצר שליד הבית שלי, כיתה י"א, שניות אחרי ששיתפתי את אלירן בפרטים מחיי המין שהיו לי פעם):

"וואו. תרשי לי ללחוץ את ידך"

-"בכיף. תרשה לי לומר לך שאתה לא יודע איפה היד הזאת הייתה".

ורטיגו פריפריות

25 בינואר 2009

לפני שבוע אלירן איתר פאב שמגיש את הבירה הנהדרת ששתינו בצ'כיה. לנסיעה התווסף נדבך אקזוטי כשגילינו שנאלץ להדרים עד לרחובות כדי להגיע אליו. אמפירית, בסופי שבוע נדמה שערי הפריפריה מן המעלה הראשונה (כלומר ממוקמות במרחק מקסימלי של חצי שעת נסיעה מתל אביב) ננטשו בניינטיז. קשה להבחין בשלטי הנאון המגושמים ובתוכנם המיקרו-בורגני בימי חול, אך הקרתנות מהדהדת ברחובות מרוקנים. לאורך השדרה שהובילה אותנו לפאב, כל חלונות הראווה ותחנות האוטובוס הכריעו את מצב רוחי לכדי אווירת רפאים מהסוג שנשחק בסרטי אימה זולים.

הארומה המיסטית התממשה כשסטיתי מתוכנית הבירה הצ'כית לפי עצתה של המלצרית. אני מחבבת מלצריות כפי שאני לועגת לפטריות וגינאליות- מרחוק. טיפים שמנמנים הם קינוח מוצלח לערב סביר, אך הענות להמלצות הן חריגה אל מעבר להרי החושך של היושרה המקצועית. בן דודי, שמלצר את דרכו אל שימוש תדיר בקריסטל, השביע אותי שלא לבטוח בכוונותיהם של מלצרים. כולם, כך הוא אומר, יתחנחנו לניפוח החשבון שמנפח, בהתאם לסכום ולמוסכמות, את הטיפ. ועדיין, שגיון הת'רילר עימת אותי מול גביע של בירה עטירת אלכוהול. הטעם עוד נסבל, אבל ההקאה והצמרמורות היו פרוזאים הרבה פחות ממה שהורגלתי לחשוב.

I Do, :-)

4 בדצמבר 2008

אלירן סיפר לי שאחת מהבנות הפחות מצודדות שלמדו איתנו מתחתנת. את המיועד, למתעניינים, היא הכירה באייסיקיו.

והוא בכלל סטרייט

22 בנובמבר 2008

אלירן סיפר לי שחברתו קנתה לו אלבום שוליים של אבבא ליום ההולדת. כמובן שהחולדה לא טרחה לעטוף או להסיר את תווית המחיר (30 ש"ח). קשה לי לחשוב על שידול הפרדות מעליב וגס יותר. מצד שני, מי שישן עם חולדות וכו'.

פורנו רך, מחיר קשה

13 בנובמבר 2008

מזג האוויר החורפי דחק בי להענות לסנטימנטים ולפשפש בתמונות שצילמתי בפראג. כיף למצוא שחלקו המעניין של האלבום הוקדש לנסיונות לתפוס את תופיני הטלוויזיה הצ'כית: פורנו חינמי, גרסה מופקרת למצלצלים, הנאום של אובמה בברלין ונימי פולקלור מחויטים.

באחד הלילות אכלנו מול התעוררות פורנוגרפית משונה באחד הערוצים. שתי בנות החמיצו קליעות בסטריפ-כדורסל עד ששתיהן נשארו לשחק עירומות. אין לי מושג את מי זה מחרמן. אלירן הסכים והמשיך לצפות. כמה דקות אחרי שהסיטואציה מיצתה את עצמה הלכתי לצחצח שיניים, כאשר מדי כמה משיחות שמעתי את אלירן מעיר משהו.

"מה אמרת?"
-"מה?"
"אמרת משהו קודם?"
-"אה, סתם. הכושית עשתה צעדים".

פמיניזם לסירוגין

7 באוקטובר 2008

אלירן סיפר לי שחברתו החולדה דוחקת בו להוציא רשיון באמתלות ג'נטלמניות (דהיינו, "אני רוצה שתפנק אותי" וכו'). איזו מן יושרה מעוותת יש לבחורה שמתנגדת עקרונית להסרת שיער ובמקביל טוענת לגינוני נשף?

("היא אמרה שאני צריך רשיון כי היא מצפה שהחבר שלה יפנק אותה"

-"אה, יופי. אם היא רוצה שיתייחסו אליה כמו לבחורה כדאי שתתחיל לגלח רגליים").

רוחבי, הכי רוחבי

5 בספטמבר 2008

בשמונת החודשים האחרונים (מתוכם שבעה חודשים ועשרים ושמונה ימים של זמן אוויר) אני מתנדבת בארגון "בזכותם". היום, לאחר שלוש השתלמויות הסמכה מרתקות למדי, הגעתי לפגישה האקטיבית הראשונה. זוג נעים קיבל אותי בלא רמז למשקעי השואה מהם התריעה העובדת הסוציאלית בתקופתה. למעשה, המוטיב הטראגי בגינו התכנסנו לא נזכר במנעד השיחה למעט הפצרות חוזרות ונשנות לשתות מים. היה סטריאוטיפי.

אוף-טופיק: ביום האירופאי ביותר בצ'כיה אלירן סיפר לי שאביו מתכוון להתמסר לדיג כשיצא לפנסיה. אחר כך קנינו פירות בתחנת הרכבת. היה מתוסרט.

באק טו בלאק

28 ביולי 2008

אתמול מינוס שעתיים-שלוש חזרתי מפראג. ביום השלישי לטיול צפינו ב"הנקוק" כדי לאזן את האפיפיות הצ'כית. ספויילר: רבע השעה הראשונה היא מחווה לאיימי וויינהאוס.