אמש חלמתי שאני עדה להתפרעות של קציני ים בפראג (ליד תחנת Muzeum, אם מישהו מתעניין). בחלומי נפצו הקצינים חלונות ראווה תוך מלמול ניב יידישאי חסר משמעות, אקט שפרשתי כמאורע אנטישמי-תעמולתי מחוכם. כשהתעוררתי, הלומת שינה לחלוטין, הגדרתי את המלמול כג'וּבריש וחזרתי לנמנם. ג'ובריש בתרבות הפופולרית: בוראט, אל תתעסקו עם הזוהן.
אגב, הצעתי את המונח גם לדורבנות אבל אין לי סבלנות להמתין לאישור.
+"צ'אק ולארי"- פחות מ-0.
+"50 דייטים ראשונים"- 1.5.
+"זמר החתונות"- 3.0.
+"ביג דדי"- 3.5.
+"8 לילות מטורפים"- 4.
+"זוהן"- 5.
//
הממוצע (2.8 ) לא רע לעומת הרושם שהותיר עליי אדם סנדלר עד "אל תתעסקו עם הזוהן". זוהן מושתת על רעיון חצי פייט קלאבי (עובדי צווארון כחול ומטה כרשת מסועפת), מעמת סטריאוטיפים בכיף (גולני vs. וודי אלן) ומתחרמן ברעיון שישראל היא הומאז' לאמריקה בשנות השבעים (כולל ויאטנם). גם הפסקול מקפיץ, אגב. הייתי משמיטה את גל הצחוק האיזוטרי שעקב אחרי כל רמיזה עברית, אבל לא בהכרח. הפתיעו בתפקידי אורח: יוסי מ"טלנובלה בע"מ" ואח של טל מוסרי. בלטו בהעדרם: עילי בוטנר ושלומי בראל.
