Archive for the ‘מה שכן’ Category

הצעות ייעול חסרות תועלת

17 בינואר 2009

1. שכלול שיטת הקרדיטים בתעשיית הבידור. המודל המינימליסטי (שם הדמות: שם השחקן) מיצה את עצמו ככל שעלילות היצירות השתכללו אל האקזוטיקה. המסקנה הזו מנקרת בי משום שלאחרונה נחשפתי להמון שחקנים אלמוניים המשחקים בעלי מום. איני יודעת מי מהם באמת חירש או נכה, וגרורות של טאקט מונעות ממני להתבדח בפרהסיה. בדיחות חירשים הן השמנת של התענוגות האסורים. בחברת שפע, אין טעם שאקום לימדב כל סרט על נכים רק כדי להמנע מאי נעימויות מצפוניות. אני מציעה לעבור ל-"שם הדמות: שם השחקן: סוג המום (במידה ויש לזה עקבות בעלילה)".

2. לקסיקון הפכים. לפני כמה ימים נקלעתי לוויכוח מטופש שטרם הניח לי: אני ואחותי נדרשנו, מסיבה שאיני זוכרת, לנקוב בהפך המוחלט מבניין. אחותי ענתה שמדובר במישור, אני טענתי שבמכתש. הערת מהדרין: הלקסיקון מושתת על בסיס כדור הארץ (דהיינו הגדרות ארציות בלבד) שממילא משותף לרובם המוחץ של הערכים. פילטרים נוספים יתווספו כדי לסייג פתרונות כפויים. אלמלא מסנני מכנה משותף (חי, צומח וכו' ) ניתן היה לומר שההפך מכלב הוא חלון, שהריי שאין להם דבר במשותף. לפי שעה, עבודת חלומותיי היא אותה זעיר-טרחנות שבדיונים חסרי תועלת על הפכים. באשר לביקוש הכלכלי- דינו הקלאסי של ענף שוליים כל-כך מינורי הוא כפרק בפסיכומטרי: מידע טריוויאלי, קוריוזי וסיזיפי במקצת. לתשומת לבכם, המושכים בחוטים.

אוי אוי אוי

8 בספטמבר 2008

איני מתיימרת לפסול/ לתמוך בפרשנות הלכתית להווה, בעיקר מטעמי צנעה ופחדנות. מה שכן, אם המשיח הגיע, כדאי להציע לו רסקיו או כוס חלב חם. בכל זאת, המשיח.


(מודעה ב"ישראל היום").

כשבאתי לקחת אותך מהעננים

27 באוגוסט 2008

אחרי כמעט חמש שנים, החלפתי שלט. עם הזמן תפח ערכו של השלט הישן במדרג הוינטג': ראשית, הוא נשא את חתימתה של חברת ערוצים דיגיטליים, דהיינו פריט מתקופת נסיכויות הכבלים הקרתניות. שנית, הפירורים בנקביו היוו עדות חיה לחטיפים שהורדו מהמדפים, למשל ביצת קינדר הקלאסית (מנקרת בהיצעה הצ'כי, אגב), ביסלי בטעם פיצה ואו. קיי קשית. שלישית, חזית המקשים דהתה משימוש והתרופפה מנפילות זוויתיות. מה שכן, השלט החדש והיפה מממש עבורי את כל קלישאות הבלונד: בקשותיי מתבצעות באצילות מאופקת, הכל קל ונעים יותר.

הפז"מ פי שבע

12 באוגוסט 2008

לפני שנתיים-שלוש שקלתי להצטרף לתנועת הצלמים החובבים והאורבניים. באותה תקופה לא הייתה לי מצלמה דיגיטלית סבירה ולכן נדרשתי בסחרור חיפושים מייגע. בערך יומיים לאחר רכישת המצלמה, חמישה חודשים אחרי שהיומרה הגיחה לאוויר, הבנתי שמיציתי את הרעיון ברמת התאוריה. לא ראיתי חן בתחנות אוטובוס נטושות, מרכולי רפאים ושאר התקלפויות. מה שכן, היות וצודדתי טכנולוגית התנדבתי לצלם את מרבית הארועים בחוג המשפחה והחברים. היום אמא של עדי בקשה שאברור כמה תמונות של אמא שלה (דהיינו סבתא של עדי) לקולאז' משפחתי שהם מכינים. באותו דיסק מצאתי גם סט מצחיק של גולדי במדים, מדובבת בסיסמאות צה"ליות (מחווה סולידית לאלעזרוש שטרן) ותמונות שלי שמנמנה וקב"ניסטית. לא משהו שכדאי לחלוק. מה שכן:


"אין ערבים טובים".


"אחריי לצנחנים".


"שבוזה :(".


"משפצרת את כומתטי".

הופעה של ס. ג'ורדן וארוחה בשרית

31 ביולי 2008

כשבוע לפני הטיסה לפראג התחלתי להוריד את “The Best Of Stanley Jordan”. איני עקבית בענייני אימיול. סבלנותי פוקעת שעות ספורות אחרי הפתיחה, בעיקר בשל הקישור השגוי מימי האינטרנט החוטי והפנטיום: תוכנות שיתוף גובות זיכרון ומאטות את המחשב. ביום ההמראה ההורדה לא הבשילה מעבר ל-47 אחוזים, מה שלא הטריד אותי במיוחד. כמה ימים לקראת סוף הטיול הזדמנתי לרשת Bontonland הידידותית שהציעה את האוסף תמורת חמישים ושבעה שקלים הוגנים. היות ואני מורידה מוסיקה מכל הטעמים האציליים, קניתי את הדיסק והתעצלתי לשמוע אותו עד עכשיו. בגדול התמורה לכסף מושלמת למעט הרצועה השלישית, שנשמעת כמו מוסיקת הרקע שאולפני צילום מהאייטיז ערכו לקבלות הפנים בבר מצוות. בכלל זה, אגב, גם תצוגת מפרשי הנקניקים שאף פעם לא הבנתי. למעשה, אחמיר עם הצלם שימתח נקניקים בשמחתי.

חדשות משמחות: אחרי שתהיתי (ורמזתי) על העדרה של אנג'לינה ג'ולי מסרטי באטמן, היא מועמדת לשחק את קאטוומן בסרט הבא. ספק אם מישהי תוכל להתעלות על הביצוע של מישל פייפר ב"באטמן חוזר", אבל שתי הסדרות שונות בתכלית ובנתיים לטובה. מה שכן, הביוגרפיה של סלינה קייל עד התעוררותה של קאטוומן משתנה בהתאם למספר. המלצה: זונה, לאו דווקא צמרת.

עו"ס רעיל

29 ביולי 2008

אתמול צפיתי ב"האביר האפל" (הרושם יבשיל לביקורת רק לאחר צפיה שניה). בדרכי חזרה הביתה, הליכה קלה של בערך חמישים דקות, חשבתי כמה פוספס עיבודה הקולנועי של פוייזן אייבי. הנוסחה, אקטיביסטית קיצונית, יכולה להרתם גם לתחום החברתי. אני מגבשת אותה בעיקר סביב תיקון פרטני של עוולות מינוריות ויום-יומיות, לדוגמה הטלת מום בחוני שווא בחניית נכים. העו"ס משתלמת גם לוגיסטית: מרשעת יכולה לאזן במעט את פילוג הרשעים הבעייתי בבאטמן (14 גברים על הארלי קוויין, פוייזן אייבי וקאטוומן) ולרשום לזכותם אלפי משפטי מחץ פוטנציאלים ("למה שלא נחתוך פה אחד מתקציב הממשלה? בוהאהא"). הצעת הגשה: אנג'לינה ג'ולי.

סילבי המשתוללת

14 ביולי 2008

מיום חמישי שעבר ועד אתמול עבדתי, לפחות רשמית, במקדונלדס. הפיטורין הגיעו אחר שכרעתי תחת בליץ-קריג חושי במשמרת ההתלמדות. ראשונים צלפו הריחות, חמישה בבת אחת. אחריהם הטמפרטורות הקיצוניות שבין כבשן ההמבורגרים ללהבי הירקות. אחר כך בלילת הקקופוניה של צלילי הסניף, דיסהרמוניית השומן הרווי: רשרוש קופות, גיבוב הזמנות, קפיצת לחמניות וקציצת ירקות. תוך כמה דקות ריח השמן התקבע בפי ומשם הראיה הטשטשה מעצמה. מה שכן, מכל החוויה הכושלת הרווחתי קוריוז שהתבהר על בוריו אתמול, כשהחזרתי את המדים: מנהלת הסניף היא כפילה של סילבי ז'אן. הנה סילבי ז'אן:

לקראת האולימפיאדה

14 ביולי 2008

אוכל סיני הוא לא יותר מג'אנק פוד מתובל בהגשה אקזוטית. מה שכן, כופתאות.