Archive for the ‘מלצרות’ Category

זה היה עלבון?

25 באפריל 2009

היום הגישו לי סושי עם מזלג.

מודעות פרסומת

מעמד הביניים יכול לשבת לי על הזין

19 באפריל 2009

מעולם לא שנאתי את אנשי הצווארון הכחול והלבן כמו בארבע שעות המשמרת שעברו עד שהתפטרתי.

ברוכה הבאה למעמד הביניים

15 באפריל 2009

החל ממחר אני ממלצרת (או לפחות מתלמדת) במסעדה מלוקקת ויוקרתית על חוף הים. להמתקת הגלולה: רוטב פסטו.

עדכון הלכתי

26 בינואר 2009

אין ברכה בעסק שגובה דמי אבטחה.

ורטיגו פריפריות

25 בינואר 2009

לפני שבוע אלירן איתר פאב שמגיש את הבירה הנהדרת ששתינו בצ'כיה. לנסיעה התווסף נדבך אקזוטי כשגילינו שנאלץ להדרים עד לרחובות כדי להגיע אליו. אמפירית, בסופי שבוע נדמה שערי הפריפריה מן המעלה הראשונה (כלומר ממוקמות במרחק מקסימלי של חצי שעת נסיעה מתל אביב) ננטשו בניינטיז. קשה להבחין בשלטי הנאון המגושמים ובתוכנם המיקרו-בורגני בימי חול, אך הקרתנות מהדהדת ברחובות מרוקנים. לאורך השדרה שהובילה אותנו לפאב, כל חלונות הראווה ותחנות האוטובוס הכריעו את מצב רוחי לכדי אווירת רפאים מהסוג שנשחק בסרטי אימה זולים.

הארומה המיסטית התממשה כשסטיתי מתוכנית הבירה הצ'כית לפי עצתה של המלצרית. אני מחבבת מלצריות כפי שאני לועגת לפטריות וגינאליות- מרחוק. טיפים שמנמנים הם קינוח מוצלח לערב סביר, אך הענות להמלצות הן חריגה אל מעבר להרי החושך של היושרה המקצועית. בן דודי, שמלצר את דרכו אל שימוש תדיר בקריסטל, השביע אותי שלא לבטוח בכוונותיהם של מלצרים. כולם, כך הוא אומר, יתחנחנו לניפוח החשבון שמנפח, בהתאם לסכום ולמוסכמות, את הטיפ. ועדיין, שגיון הת'רילר עימת אותי מול גביע של בירה עטירת אלכוהול. הטעם עוד נסבל, אבל ההקאה והצמרמורות היו פרוזאים הרבה פחות ממה שהורגלתי לחשוב.

מוסר השכל

19 בדצמבר 2008

להתרחק באופן מיידי מאדם שמשאיר טיפ של פחות מעשרה אחוז בתנאים אופטימליים.

//

//

חצי נחמה

8 בנובמבר 2008

מבלי להשמט להצטדקויות, הערב אכלתי בג'אפניקה הרצליה. המלצרית השאננה צללה לשפל חדש בכל הנוגע לשירות (קנקן תה שהוגש ללא כפיות, משלב שקיקי סוכר של סוכרזית וסוכר חום, מרווחים אקוטיים בהגשת המנות, הזנחת שולחנות במסעדה ריקה למחצה וכו' ), מה שלא גרע מהתשר משום שהפגינה חינניות פסיבית שאהבתי. המארחת לעומתה היתה נוראה, בין אם בגישתה המתנשאת או במאמץ להפגין אנטיפתיות. פויסתי משמעותית כשהבחנתי שמדובר בטלי מ"האקדמיה לצחוק".


טלי מציגה את תחנות התרבות שלה. 

באק טו בלאק

29 באוגוסט 2008

רשת מסעדות, קוסמופוליטית ומדוקדקת ככל שתהיה, היא רק פונדקאית לאווירה המקומית. אתמול, אחרי ביקור ראשון בסניף החדש של הבלאק, נחמצתי על השחתת האפיל הקודר של המקום. מעמדת הדי. ג'יי. המעוצבת בקעו מיקסים זולים ולהיטי ספינינג; מסכי הפלזמה הקרירים הקרינו תכניות אוכל סטריליות במקום קליפים ביזארים. אפילו המלצריות, שביתר הסניפים מצטיינות בחובבנותן, הגישו במקצועיות תמציתית.

השירות הזכיר לי קוריוז מביקורי הראשון בבלאק הרצליה: לאחר שעתיים וחצי של יחס עקלתוני-אך-אדיב יצאנו לכיוון המכונית והרהרנו באפשרות שכרטיס הביקור של המסעדה משבש את תפקודה של המלצרית, פרפרזה לקלפי הכובען המטורף בבאטמן. כשחיפשתי תמונה להמחשה מצאתי גלריית רשעים מתוקה בפליקר.

lower 5th? we'll be like turkeys on thanksgiving there

15 באוגוסט 2008

מרענן: לשלם עבור אוטובוס לכנס משתחררים.
מפנק: לקבל תיק בד כחול ויפה מהמכללה האקדמאית אשקלון (נשבעת).
מעופף: לקבל מהעירייה ארגונית כנגד ההזמנה (פאוור פוינט ונגיעות קלות של פלאש).

כנס משתחררים הוא מטווח עבודות מזדמנות. דוכנים של מכוני השכלה אקזוטיים ותאגידים צמאי פרולטריון שלטו בערב בעזרת רשת צפופה של נציגים. כשניגשתי אל דוכן התעסוקה של מקדונלדס (תקוות שווא לדוגמיות) הבחנתי בשיווק האגרסיבי של תכנית העתודה הניהולית שלהם. מצער לגלות שבעוד מנהלים שופעים את שוק העבודה, איש לא הציע להכשיר רבי-מלצרים. מלצרות מקצועית עומדת בחסך כבר שנים, לפחות באזורים הכל-ישראלים. לעומתם, המלצרים במסעדות הערביות נאמנים למקצוע לחלוטין, ולא כפשרת פרנסה זמנית. מלצר ערבי, למשל, לא ימחל מכבודו ויציע מנה מאכזבת ומופקעת. מלבד המכללות הנידחות, שנופפו בעיקר בחוויית הפרברים, המשטרה הפתיעה בנציגות מכובדת. טקטיקת הגיוס התבססה על כרזת הדוד סם; שוטר עמד בכניסה וקרא לנכנסים "אתה! רוצה להתגייס למשטרה?". שמתי לב שרק משקפי דיסטאנס עשויים לדלל את המשוכות בדרך לכיבוד. שיהיה בהצלחה.

עוד סעיף גסטרונומי

6 באוגוסט 2008

השניצל התפל ביותר שטעמתי אי-פעם התיימר להאחז במטבח היפני. זה קרה בשינטו עזריאלי, מעט אחרי שהוצבתי בקריה (יענטו, מרץ-אפריל 07). השניצל היפני מורכב מרצועות מדוייקות של חזה עוף מטוגן בפירורי לחם סטריליים. התוספות, אורז בינוני ומנת נודלס שמאתגרת את המושג ג'אנק, לא הבריקו גם כן. כדי שכספי לא יגנז לשווא ארזתי את השממה לתה, שסרבה אחרי כמה רחרוחים. תכלס, אם המלצרית הייתה מגלה נכונות להתחנחן סביר להניח שלא הייתי נוטרת כך. ולא שאני מצפה לחום הביתי של נאפיס חולון, אבל גם לא לנשיפות רטן כשאני מתלבטת בשתיה (שדווקא הייתה סבבה).