Archive for the ‘מקדונלדס’ Category

יום הלישה

10 במרץ 2009

לרגל יום האשה, 88FM ארחו את ריקי גל. לתת במה לריקי גל ביום האשה זה כמו לבוא למימונה עם מקדונלדס.

בלוז לחגי תשרי

1 בספטמבר 2008

מוספי הבריאות נוהגים לראיין הורים מתבכיינים/ מתאוששים בקצות החופש הגדול, תבנית שנובעת (לטעמי) מעצלות עיתונאית נטו. בפועל, המשרתים בקריה הם המרטירים האמתיים של פגרת הקיץ. הורים עצלים, פרחי פורומים ותיירים מפטמים את עזריאלי מדי יום; בלתי אפשרי למצוא שולחן ברחבת המסעדות הצנועה, שלא לומר להשתחל לתורים ההזויים במקדונלדס. ומילא בארזים נפלה שלהבת. גם בתקופות דלילות אפשר לאמוד המוניות בקניון לפי שכיחות רשתות המזון המהיר. בעזריאלי, מעבר להברקות חד-פעמיות (ניגובים), מתחלקות שלוש רשתות בתחום ההמבורגרים, שתיים במזון האיטלקי וארבע באספרסו. אכן דיסקו. היום הראשון ללימודים אמנם השיב את אשליית עמק ההיי-טק לכנה, אך מארב השביתות לא נם לעולם (לא שזה משנה, אני עם המורים).

lower 5th? we'll be like turkeys on thanksgiving there

15 באוגוסט 2008

מרענן: לשלם עבור אוטובוס לכנס משתחררים.
מפנק: לקבל תיק בד כחול ויפה מהמכללה האקדמאית אשקלון (נשבעת).
מעופף: לקבל מהעירייה ארגונית כנגד ההזמנה (פאוור פוינט ונגיעות קלות של פלאש).

כנס משתחררים הוא מטווח עבודות מזדמנות. דוכנים של מכוני השכלה אקזוטיים ותאגידים צמאי פרולטריון שלטו בערב בעזרת רשת צפופה של נציגים. כשניגשתי אל דוכן התעסוקה של מקדונלדס (תקוות שווא לדוגמיות) הבחנתי בשיווק האגרסיבי של תכנית העתודה הניהולית שלהם. מצער לגלות שבעוד מנהלים שופעים את שוק העבודה, איש לא הציע להכשיר רבי-מלצרים. מלצרות מקצועית עומדת בחסך כבר שנים, לפחות באזורים הכל-ישראלים. לעומתם, המלצרים במסעדות הערביות נאמנים למקצוע לחלוטין, ולא כפשרת פרנסה זמנית. מלצר ערבי, למשל, לא ימחל מכבודו ויציע מנה מאכזבת ומופקעת. מלבד המכללות הנידחות, שנופפו בעיקר בחוויית הפרברים, המשטרה הפתיעה בנציגות מכובדת. טקטיקת הגיוס התבססה על כרזת הדוד סם; שוטר עמד בכניסה וקרא לנכנסים "אתה! רוצה להתגייס למשטרה?". שמתי לב שרק משקפי דיסטאנס עשויים לדלל את המשוכות בדרך לכיבוד. שיהיה בהצלחה.

סילבי המשתוללת

14 ביולי 2008

מיום חמישי שעבר ועד אתמול עבדתי, לפחות רשמית, במקדונלדס. הפיטורין הגיעו אחר שכרעתי תחת בליץ-קריג חושי במשמרת ההתלמדות. ראשונים צלפו הריחות, חמישה בבת אחת. אחריהם הטמפרטורות הקיצוניות שבין כבשן ההמבורגרים ללהבי הירקות. אחר כך בלילת הקקופוניה של צלילי הסניף, דיסהרמוניית השומן הרווי: רשרוש קופות, גיבוב הזמנות, קפיצת לחמניות וקציצת ירקות. תוך כמה דקות ריח השמן התקבע בפי ומשם הראיה הטשטשה מעצמה. מה שכן, מכל החוויה הכושלת הרווחתי קוריוז שהתבהר על בוריו אתמול, כשהחזרתי את המדים: מנהלת הסניף היא כפילה של סילבי ז'אן. הנה סילבי ז'אן: