Archive for the ‘סבתא’ Category

המסע לבגדד

2 במרץ 2009

ברגעים אלה סבתי מאששת את אחת ההנחות הישנות שלי: עיראקים הם הפולנים האמתיים.

"נולדתי בלי מזל. אף אחד לא מארח אותי"
-"אבל כולם מזמינים אותך"
"לא רוצה את ההזמנות האלה".

*

"אין לי חיים מאז שסבא נפטר. הרגתם אותי לפני שמתי"
-"את אומרת שהרגנו את אבא?".

*

"אני לא צריכה כלום, רק מילה טובה"
-"משבחים אותך כל הזמן"
"ולמה דוד לא לקח אותי איתו לירושלים?".

*

"כל החברות שלי נוסעות עם הילדים לאילת. אותי אף פעם לא לקחתם לאילת. כאילו שחסר לי כסף. אני יכולה להזמין את כולכם. הפסד שלכם".
-"הורים צריכים לשחרר הילדים, למה את לא משחררת? תשחררי! את מבינה למה אני מתכוונת?"
"אני מבינה כל מילה, אבל תזכרי מה אני אומרת: כשאני אמות, היא לא תבכה בדמעות. היא תבכה בדם".

*

"מה את רוצה, שכשתמותי היא לא תדע להסתדר בעצמה? את רוצה שהיא תמות איתך?"
-"לא שתמות, שתסבול".

מודעות פרסומת

שעשועים עם קובץ מנהל האוכלוסין

12 בדצמבר 2008

בטס: "מצאתי אתמול את הטלפון של דינה"
סבתא: "איזו דינה? חברה של אמא מהצבא?"
אמא: "כן, אבל עדיין לא התקשרתי".
סבתא: "איך מצאת אותה?"
בטס: "הורדתי את קובץ מנהל האוכלוסין"
סבתא: "ואפשר למצוא כל אחד?"
בטס: "כן".
סבתא: "היה לי חבר טוב במעברה, הוא גם היה עד בחתונה שלי ושל סבא. אפשר למצוא אותו?"
בטס: "בטח. איך קוראים לו?"
סבתא: "שלמה גולדנברג"
בטס: "מאיפה הוא עלה?"
סבתא: "מרומניה".

סבתא: "לאן את הולכת?"
בטס: "למצוא את שלמה גולדנברג, לא?"
סבתא: "שבי, בשביל מה"
בטס: "מה אכפת לך?"
אמא: "תתקשרי אליו"
סבתא: "מעניין אם הוא חי. אני אזהה את הקול שלו, אפשר להתקשר ולנתק"
אמא: "ממש, תעשי לו שיגועים באמצע הלילה. תתקשרי, תדברו, יכול להיות שהוא אלמן"
בטס: "הופה, אלמן!"
סבתא: "כאילו שאני מחפשת"
אמא: "מה אכפת לך?"
סבתא: "טוב, יאללה".

בטס: "הוא נפטר, כנראה בתשעים ושבע"
סבתא: "נו, מה אכפת לי. תשבי".