Archive for the ‘פראג’ Category

ורטיגו פריפריות

25 בינואר 2009

לפני שבוע אלירן איתר פאב שמגיש את הבירה הנהדרת ששתינו בצ'כיה. לנסיעה התווסף נדבך אקזוטי כשגילינו שנאלץ להדרים עד לרחובות כדי להגיע אליו. אמפירית, בסופי שבוע נדמה שערי הפריפריה מן המעלה הראשונה (כלומר ממוקמות במרחק מקסימלי של חצי שעת נסיעה מתל אביב) ננטשו בניינטיז. קשה להבחין בשלטי הנאון המגושמים ובתוכנם המיקרו-בורגני בימי חול, אך הקרתנות מהדהדת ברחובות מרוקנים. לאורך השדרה שהובילה אותנו לפאב, כל חלונות הראווה ותחנות האוטובוס הכריעו את מצב רוחי לכדי אווירת רפאים מהסוג שנשחק בסרטי אימה זולים.

הארומה המיסטית התממשה כשסטיתי מתוכנית הבירה הצ'כית לפי עצתה של המלצרית. אני מחבבת מלצריות כפי שאני לועגת לפטריות וגינאליות- מרחוק. טיפים שמנמנים הם קינוח מוצלח לערב סביר, אך הענות להמלצות הן חריגה אל מעבר להרי החושך של היושרה המקצועית. בן דודי, שמלצר את דרכו אל שימוש תדיר בקריסטל, השביע אותי שלא לבטוח בכוונותיהם של מלצרים. כולם, כך הוא אומר, יתחנחנו לניפוח החשבון שמנפח, בהתאם לסכום ולמוסכמות, את הטיפ. ועדיין, שגיון הת'רילר עימת אותי מול גביע של בירה עטירת אלכוהול. הטעם עוד נסבל, אבל ההקאה והצמרמורות היו פרוזאים הרבה פחות ממה שהורגלתי לחשוב.

מודעות פרסומת

ג'וּבריש

15 בנובמבר 2008

אמש חלמתי שאני עדה להתפרעות של קציני ים בפראג (ליד תחנת Muzeum, אם מישהו מתעניין). בחלומי נפצו הקצינים חלונות ראווה תוך מלמול ניב יידישאי חסר משמעות, אקט שפרשתי כמאורע אנטישמי-תעמולתי מחוכם. כשהתעוררתי, הלומת שינה לחלוטין, הגדרתי את המלמול כג'וּבריש וחזרתי לנמנם. ג'ובריש בתרבות הפופולרית: בוראט, אל תתעסקו עם הזוהן.

אגב, הצעתי את המונח גם לדורבנות אבל אין לי סבלנות להמתין לאישור.

פורנו רך, מחיר קשה

13 בנובמבר 2008

מזג האוויר החורפי דחק בי להענות לסנטימנטים ולפשפש בתמונות שצילמתי בפראג. כיף למצוא שחלקו המעניין של האלבום הוקדש לנסיונות לתפוס את תופיני הטלוויזיה הצ'כית: פורנו חינמי, גרסה מופקרת למצלצלים, הנאום של אובמה בברלין ונימי פולקלור מחויטים.

באחד הלילות אכלנו מול התעוררות פורנוגרפית משונה באחד הערוצים. שתי בנות החמיצו קליעות בסטריפ-כדורסל עד ששתיהן נשארו לשחק עירומות. אין לי מושג את מי זה מחרמן. אלירן הסכים והמשיך לצפות. כמה דקות אחרי שהסיטואציה מיצתה את עצמה הלכתי לצחצח שיניים, כאשר מדי כמה משיחות שמעתי את אלירן מעיר משהו.

"מה אמרת?"
-"מה?"
"אמרת משהו קודם?"
-"אה, סתם. הכושית עשתה צעדים".

רוחבי, הכי רוחבי

5 בספטמבר 2008

בשמונת החודשים האחרונים (מתוכם שבעה חודשים ועשרים ושמונה ימים של זמן אוויר) אני מתנדבת בארגון "בזכותם". היום, לאחר שלוש השתלמויות הסמכה מרתקות למדי, הגעתי לפגישה האקטיבית הראשונה. זוג נעים קיבל אותי בלא רמז למשקעי השואה מהם התריעה העובדת הסוציאלית בתקופתה. למעשה, המוטיב הטראגי בגינו התכנסנו לא נזכר במנעד השיחה למעט הפצרות חוזרות ונשנות לשתות מים. היה סטריאוטיפי.

אוף-טופיק: ביום האירופאי ביותר בצ'כיה אלירן סיפר לי שאביו מתכוון להתמסר לדיג כשיצא לפנסיה. אחר כך קנינו פירות בתחנת הרכבת. היה מתוסרט.

כשבאתי לקחת אותך מהעננים

27 באוגוסט 2008

אחרי כמעט חמש שנים, החלפתי שלט. עם הזמן תפח ערכו של השלט הישן במדרג הוינטג': ראשית, הוא נשא את חתימתה של חברת ערוצים דיגיטליים, דהיינו פריט מתקופת נסיכויות הכבלים הקרתניות. שנית, הפירורים בנקביו היוו עדות חיה לחטיפים שהורדו מהמדפים, למשל ביצת קינדר הקלאסית (מנקרת בהיצעה הצ'כי, אגב), ביסלי בטעם פיצה ואו. קיי קשית. שלישית, חזית המקשים דהתה משימוש והתרופפה מנפילות זוויתיות. מה שכן, השלט החדש והיפה מממש עבורי את כל קלישאות הבלונד: בקשותיי מתבצעות באצילות מאופקת, הכל קל ונעים יותר.

הופעה של ס. ג'ורדן וארוחה בשרית

31 ביולי 2008

כשבוע לפני הטיסה לפראג התחלתי להוריד את “The Best Of Stanley Jordan”. איני עקבית בענייני אימיול. סבלנותי פוקעת שעות ספורות אחרי הפתיחה, בעיקר בשל הקישור השגוי מימי האינטרנט החוטי והפנטיום: תוכנות שיתוף גובות זיכרון ומאטות את המחשב. ביום ההמראה ההורדה לא הבשילה מעבר ל-47 אחוזים, מה שלא הטריד אותי במיוחד. כמה ימים לקראת סוף הטיול הזדמנתי לרשת Bontonland הידידותית שהציעה את האוסף תמורת חמישים ושבעה שקלים הוגנים. היות ואני מורידה מוסיקה מכל הטעמים האציליים, קניתי את הדיסק והתעצלתי לשמוע אותו עד עכשיו. בגדול התמורה לכסף מושלמת למעט הרצועה השלישית, שנשמעת כמו מוסיקת הרקע שאולפני צילום מהאייטיז ערכו לקבלות הפנים בבר מצוות. בכלל זה, אגב, גם תצוגת מפרשי הנקניקים שאף פעם לא הבנתי. למעשה, אחמיר עם הצלם שימתח נקניקים בשמחתי.

חדשות משמחות: אחרי שתהיתי (ורמזתי) על העדרה של אנג'לינה ג'ולי מסרטי באטמן, היא מועמדת לשחק את קאטוומן בסרט הבא. ספק אם מישהי תוכל להתעלות על הביצוע של מישל פייפר ב"באטמן חוזר", אבל שתי הסדרות שונות בתכלית ובנתיים לטובה. מה שכן, הביוגרפיה של סלינה קייל עד התעוררותה של קאטוומן משתנה בהתאם למספר. המלצה: זונה, לאו דווקא צמרת.

באק טו בלאק

28 ביולי 2008

אתמול מינוס שעתיים-שלוש חזרתי מפראג. ביום השלישי לטיול צפינו ב"הנקוק" כדי לאזן את האפיפיות הצ'כית. ספויילר: רבע השעה הראשונה היא מחווה לאיימי וויינהאוס.